ב-14 באוקטובר 2006 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את ההחלטה מס' 1718, המטילה סנקציות חמורות נגד צפון קוריאה. ההחלטה התקבלה על רקע הניסוי הגרעיני שנערך בצפון קוריאה ב-9 באוקטובר.
כתבות נוספות
צפון קוריאה והאיום הגרעיני על ישראל
מתיחת השרירים של צפון קוריאה
נשורת מוגבלת מהניסוי הגרעיני של צפון קוריאה
איינשטיין והפצצה הגרעינית
מדוע הוטלו פצצות האטום על יפן
ההחלטה פותחת בקריאה לצפון קוריאה למשוך את החלטתה לצאת מן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, לבטל את כל תכניותיה לפיתוח נשקים גרעיניים ובליסטיים, ולאפשר לפקחים של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית לסייר במתקני הגרעין שלה.
לב ההחלטה הוא אמברגו מוחלט על סחר בנשק עם צפון קוריאה. סעיף 8a בהחלטה קורא לכל המדינות החברות באו"ם להימנע מסחר בכלי נשק כבדים - כגון טנקים, כלי טייס צבאיים וכלי שייט צבאיים. עוד אוסר הסעיף על אספקת כל מוצר העשוי לשמש את תעשיית הנשק הבלתי-קונבנציונלי בצפון קוריאה. בהקשר זה, מפנה ההחלטה למסמכי או"ם המפרטים את החומרים האסורים בסחר כדי למנוע הפצה בנשק גרעיני ונשק ביולוגי או כימי. גם הנשק הבליסטי, אשר למעשה מהווה את הענף הטכנולוגי המתקדם ביותר בצפון קוריאה, מופיע בהחלטה: על המדינות החברות באו"ם נאסר לספק לצפון קוריאה את חומרי הגלם או חלקי החילוף לייצור טילים.
בנוסף, אוסר הסעיף על אספקת מוצרי יוקרה לצפון קוריאה. הסברה היא, שאיסור זה הוא התרסה מובהקת נגד מנהיג המדינה, קים ג'ונג איל, אשר נוהג לקבל לארמונו מזון יוקרתי בטיסות מיוחדות, בעוד רוב עמו גווע ברעב.
חלק נוסף מהאמברגו עוסק בפיקוח של מדינות האו"ם על משאבים פיננסיים העלולים לשמש את תעשיית הנשק הצפון קוריאנית. הסעיף מורה למדינות האו"ם להקפיא כל חשבון בנק או נכס פיננסי הקשור לתעשייה זו.
על אנשים הקשורים לתעשיית הנשק הצפון קוריאנית נאסר לנוע במדינות האו"ם. למעשה, דורשת ההחלטה ממדינות האו"ם למנוע את כניסתם של אנשים הקשורים בתעשיית הנשק הצפון קוריאנית לשטחם.
נקודה נוספת שחשוב להתייחס אליה, היא הפרק במגילת האו"ם, מכוחו פועלת ההחלטה. לאחר סיום חלק ההצהרות בהחלטה, ועם תחילת החלק המונה את סעיפי ההחלטה עצמה, מופיע המשפט הבא: [ההחלטה] "פועלת מכוח פרק 7 במגילת האו"ם, אולם לוקחת בחשבון את סעיף 41". פרק 7 הוא הפרק המאפשר למועצת הביטחון להחליט על מהלכים צבאיים בעת הצורך. סעיף 41 קובע שסנקציות צבאיות יוטלו בהדרגה. יחד עם זאת, ברוב ההחלטות הפועלות מכוח פרק 7, מקובל להכניס מספר סעיפים העוסקים באופי הסנקציה הצבאית שתינקט. מהחלטה זו, סעיפים אלו נפקדים, על כן יש לתהות האם להחלטה זו באמת יש שיניים ברמה הצבאית?
סלע המחלוקת
לצורך אכיפת האמברגו, הציעו החברות הקבועות באו"ם המשתייכות לפלג המערבי (ארה"ב, צרפת ובריטניה), לאפשר לכל מדינות העולם לעצור ולבדוק את מטענם של כל ספינה או מטוס הנמצאים בבעלות צפון קוריאנית. מרכיב דרקוני זה היה הופך, למעשה את הבידוד של צפון קוריאה למוחלט, שכן הסחר הבינלאומי עם המדינה, גם במצרכים לגיטימיים, היה הופך קשה עד בלתי אפשרי.
לכן, התנגדו רוסיה וסין, שתי מדינות בעלות זכות וטו במועצה, לסעיף הזה. לבסוף, התקבלה פשרה הקובעת שעל מדינות האו"ם לתקן חוקים המאפשרים להם לבדוק את המטען של כל אמצעי תובלה המגיע מצפון קוריאה.
נוסח זה התקבל לבסוף בהסכמת כל 15 החברות במועצת הביטחון, אולם סין, שכנתה של צפון קוריאה ובת בריתה היחידה בעולם, הודיעה עם קבלת ההחלטה על כוונתה שלא לבדוק מטענים צפון קוריאניים.
ההתרחשות הזו, מלמדת הרבה על התנהלות האו"ם ומועצת הביטחון, גם ללא קשר לסוגיית הגרעין הצפון קוריאני. המציאות היא שמדינה אשר הצביעה בעד החלטה מחייבת במועצת הביטחון, יכולה מיד לאחר ההצבעה להודיע שהיא לא תפעל לפיה. זה מעיד כאלף עדים על אבדן השיניים של הגוף אשר אמור להיות הפרקטי ביותר באו"ם. אין מנוס מן המסקנה של ג'ון בולטון, שגריר ארצות הברית באו"ם - הגיע הזמן לרפורמה.
צפון קוריאה מכריזה מלחמה?
בעקבות הפשרה מהפסקה הקודמת, החלטה 1718 מתונה מהצפוי. אולם אין ספק שצפון קוריאה נפגעה ממנה באורח קשה. בעקבות כך, הודיע שגריר צפון קוריאה באו"ם, שמדובר בהכרזת מלחמה. יש אמת מסוימת בדבריו: הגבלת נתיביה הימיים של מדינה, כמוהם כהכרזת מלחמה, לפי אמנת ז'נווה.
מהן ההשלכות של הכרזת מלחמה כזו? בשלב הזה של החיכוך, ללא הסלמה נוספת, אין זה אלא פרפור נוסף של צפון קוריאה. בפיונגיאנג הודיעו שהם מוכנים לכל תרחיש, וידעו להגיב גם במקרה של מלחמה בשטחם. גם הצהרה זו איננה מפתיעה כלל. אלא שאין לזלזל בהודעה זו.
אם תכריז צפון קוריאה מלחמה, וגם תממש אותה, היעד יהיה יפן. מיצר ברוחב פחות מאלף קילומטר מפריד בין צפון קוריאה ליפן. נוכח הארסנל הבליסטי המתקדם של צפון קוריאה, והעובדה שהמדינה מחזיקה נשק לא-קונבנציונלי - האיום הוא מוחשי.
מצב זה מעמיד את יפן במלכוד. בהיותה המדינה היחידה בעולם שספגה את זוועותיו של הנשק הגרעיני, היא עומדת בראש המחנה בכל הקשור להתנגדות להפצת נשק גרעיני ובלתי קונבנציונלי בכלל. יפן יכולה, כנראה, לקבל את אישור האו"ם להתחמש בנשק גרעיני. נוכח האיום הצפון קוריאני, הפוליטיקה היפנית והכותרות במדינה עוסקות בשאלה האם להתחמש בנשק גרעיני או לא. הסברה היא שיפן תחליט שלא להתחמש בנשק גרעיני, מה שיוביל לעימות בלתי שקול בין צפון קוריאה גרעינית, לבין יפן לא גרעינית.
הנקודה היהודית
התובנות שיכולה ישראל להסיק מהנושא, מתחלקות לשתיים:
ראשית, התנהלות מדינות האו"ם ומועצת הביטחון בסוגיה הצפון קוריאנית יכולה ללמד על האופן שבו יתנהל העולם כשיהפוך איום הגרעין האיראני מוחשי יותר. האם הניסוי הגרעיני הראשון של טהרן יביא לסנקציות דומות? באותו אופן, אין לדעת מה צופן העתיד לסוגיה הצפון קוריאנית. יכול להיות שהסנקציות שבהחלטה 1718, למרות חוסר נכונותה של סין לשתף איתן פעולה, יועילו ויהוו את תחילתה של נסיגת צפון קוריאה מתכנית הגרעין.
שנית, אם ייכשל המערב בניסיון לנטרל את צפון קוריאה, קיים חשש שהטכנולוגיות שמפתחות בצפון קוריאה יעשו את דרכן לאויבינו. לכן ישראל חייבת להיות מעורבת, עד כמה שניתן, במהלך החשוב הזה.
הדמיון הצפוי בין המקרה הצפון קוריאני לבין התרחיש האיראני, והסכנה שבהעברת נשקים לפלסטינים ולחיזבאללה, הם סיבה מספיק טובה עבור ישראל כדי לעקוב מקרוב אחרי ההתרחשויות. אולם מלבדם, ישנה גם סיבה נוספת.
על סף מלחמת עולם?
חוסר האיזון שבין יפן לצפון קוריאה, הוא הנקודה המשמעותית ביותר בעימות הנוכחי עם צפון קוריאה. אם אכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות, אין מנוס מסיוע אמריקאי ואירופאי ליפן. סין כנראה תירתם לעזרת צפון קוריאה, ואין לשער לטובת איזה צד תירתם רוסיה. למצב הזה יש שם: מלחמת עולם.
אולם כידוע, זה לא נגמר שם: מלבד חבית הנפץ בדרום מזרח אסיה, ישנה חבית נפץ נוספת במזרח התיכון. איראן היא מדינה בעלת צבא חזק, אשר גם ללא נשק גרעיני יש לקחת אותו בחשבון. כמובן שאיראן תצטרף לצד הצפון קוריאני בסכסוך.
אך גם שם זה לא נגמר: מדינות אמריקה הלטינית עלולות לקבל סיוע צבאי מצפון קוריאה וממדינות ערב ולתקוף את ארצות הברית. ובאיזה צד יבחרו מדינות ערב הסוניות?
נוכח תרחיש האימים הזה, חובה לתת את המשקל הנכון לאיום הצפון קוריאני. העולם נמצא כעת במצב רגיש ושברירי. טעות אחת, וסופה מי יישורנו.
כתבות נוספות
צפון קוריאה והאיום הגרעיני על ישראל
מתיחת השרירים של צפון קוריאה
נשורת מוגבלת מהניסוי הגרעיני של צפון קוריאה
איינשטיין והפצצה הגרעינית
מדוע הוטלו פצצות האטום על יפן
ההחלטה פותחת בקריאה לצפון קוריאה למשוך את החלטתה לצאת מן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, לבטל את כל תכניותיה לפיתוח נשקים גרעיניים ובליסטיים, ולאפשר לפקחים של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית לסייר במתקני הגרעין שלה.
לב ההחלטה הוא אמברגו מוחלט על סחר בנשק עם צפון קוריאה. סעיף 8a בהחלטה קורא לכל המדינות החברות באו"ם להימנע מסחר בכלי נשק כבדים - כגון טנקים, כלי טייס צבאיים וכלי שייט צבאיים. עוד אוסר הסעיף על אספקת כל מוצר העשוי לשמש את תעשיית הנשק הבלתי-קונבנציונלי בצפון קוריאה. בהקשר זה, מפנה ההחלטה למסמכי או"ם המפרטים את החומרים האסורים בסחר כדי למנוע הפצה בנשק גרעיני ונשק ביולוגי או כימי. גם הנשק הבליסטי, אשר למעשה מהווה את הענף הטכנולוגי המתקדם ביותר בצפון קוריאה, מופיע בהחלטה: על המדינות החברות באו"ם נאסר לספק לצפון קוריאה את חומרי הגלם או חלקי החילוף לייצור טילים.
בנוסף, אוסר הסעיף על אספקת מוצרי יוקרה לצפון קוריאה. הסברה היא, שאיסור זה הוא התרסה מובהקת נגד מנהיג המדינה, קים ג'ונג איל, אשר נוהג לקבל לארמונו מזון יוקרתי בטיסות מיוחדות, בעוד רוב עמו גווע ברעב.
חלק נוסף מהאמברגו עוסק בפיקוח של מדינות האו"ם על משאבים פיננסיים העלולים לשמש את תעשיית הנשק הצפון קוריאנית. הסעיף מורה למדינות האו"ם להקפיא כל חשבון בנק או נכס פיננסי הקשור לתעשייה זו.
על אנשים הקשורים לתעשיית הנשק הצפון קוריאנית נאסר לנוע במדינות האו"ם. למעשה, דורשת ההחלטה ממדינות האו"ם למנוע את כניסתם של אנשים הקשורים בתעשיית הנשק הצפון קוריאנית לשטחם.
נקודה נוספת שחשוב להתייחס אליה, היא הפרק במגילת האו"ם, מכוחו פועלת ההחלטה. לאחר סיום חלק ההצהרות בהחלטה, ועם תחילת החלק המונה את סעיפי ההחלטה עצמה, מופיע המשפט הבא: [ההחלטה] "פועלת מכוח פרק 7 במגילת האו"ם, אולם לוקחת בחשבון את סעיף 41". פרק 7 הוא הפרק המאפשר למועצת הביטחון להחליט על מהלכים צבאיים בעת הצורך. סעיף 41 קובע שסנקציות צבאיות יוטלו בהדרגה. יחד עם זאת, ברוב ההחלטות הפועלות מכוח פרק 7, מקובל להכניס מספר סעיפים העוסקים באופי הסנקציה הצבאית שתינקט. מהחלטה זו, סעיפים אלו נפקדים, על כן יש לתהות האם להחלטה זו באמת יש שיניים ברמה הצבאית?
סלע המחלוקת
לצורך אכיפת האמברגו, הציעו החברות הקבועות באו"ם המשתייכות לפלג המערבי (ארה"ב, צרפת ובריטניה), לאפשר לכל מדינות העולם לעצור ולבדוק את מטענם של כל ספינה או מטוס הנמצאים בבעלות צפון קוריאנית. מרכיב דרקוני זה היה הופך, למעשה את הבידוד של צפון קוריאה למוחלט, שכן הסחר הבינלאומי עם המדינה, גם במצרכים לגיטימיים, היה הופך קשה עד בלתי אפשרי.
לכן, התנגדו רוסיה וסין, שתי מדינות בעלות זכות וטו במועצה, לסעיף הזה. לבסוף, התקבלה פשרה הקובעת שעל מדינות האו"ם לתקן חוקים המאפשרים להם לבדוק את המטען של כל אמצעי תובלה המגיע מצפון קוריאה.
נוסח זה התקבל לבסוף בהסכמת כל 15 החברות במועצת הביטחון, אולם סין, שכנתה של צפון קוריאה ובת בריתה היחידה בעולם, הודיעה עם קבלת ההחלטה על כוונתה שלא לבדוק מטענים צפון קוריאניים.
ההתרחשות הזו, מלמדת הרבה על התנהלות האו"ם ומועצת הביטחון, גם ללא קשר לסוגיית הגרעין הצפון קוריאני. המציאות היא שמדינה אשר הצביעה בעד החלטה מחייבת במועצת הביטחון, יכולה מיד לאחר ההצבעה להודיע שהיא לא תפעל לפיה. זה מעיד כאלף עדים על אבדן השיניים של הגוף אשר אמור להיות הפרקטי ביותר באו"ם. אין מנוס מן המסקנה של ג'ון בולטון, שגריר ארצות הברית באו"ם - הגיע הזמן לרפורמה.
צפון קוריאה מכריזה מלחמה?
בעקבות הפשרה מהפסקה הקודמת, החלטה 1718 מתונה מהצפוי. אולם אין ספק שצפון קוריאה נפגעה ממנה באורח קשה. בעקבות כך, הודיע שגריר צפון קוריאה באו"ם, שמדובר בהכרזת מלחמה. יש אמת מסוימת בדבריו: הגבלת נתיביה הימיים של מדינה, כמוהם כהכרזת מלחמה, לפי אמנת ז'נווה.
מהן ההשלכות של הכרזת מלחמה כזו? בשלב הזה של החיכוך, ללא הסלמה נוספת, אין זה אלא פרפור נוסף של צפון קוריאה. בפיונגיאנג הודיעו שהם מוכנים לכל תרחיש, וידעו להגיב גם במקרה של מלחמה בשטחם. גם הצהרה זו איננה מפתיעה כלל. אלא שאין לזלזל בהודעה זו.
אם תכריז צפון קוריאה מלחמה, וגם תממש אותה, היעד יהיה יפן. מיצר ברוחב פחות מאלף קילומטר מפריד בין צפון קוריאה ליפן. נוכח הארסנל הבליסטי המתקדם של צפון קוריאה, והעובדה שהמדינה מחזיקה נשק לא-קונבנציונלי - האיום הוא מוחשי.
מצב זה מעמיד את יפן במלכוד. בהיותה המדינה היחידה בעולם שספגה את זוועותיו של הנשק הגרעיני, היא עומדת בראש המחנה בכל הקשור להתנגדות להפצת נשק גרעיני ובלתי קונבנציונלי בכלל. יפן יכולה, כנראה, לקבל את אישור האו"ם להתחמש בנשק גרעיני. נוכח האיום הצפון קוריאני, הפוליטיקה היפנית והכותרות במדינה עוסקות בשאלה האם להתחמש בנשק גרעיני או לא. הסברה היא שיפן תחליט שלא להתחמש בנשק גרעיני, מה שיוביל לעימות בלתי שקול בין צפון קוריאה גרעינית, לבין יפן לא גרעינית.
הנקודה היהודית
התובנות שיכולה ישראל להסיק מהנושא, מתחלקות לשתיים:
ראשית, התנהלות מדינות האו"ם ומועצת הביטחון בסוגיה הצפון קוריאנית יכולה ללמד על האופן שבו יתנהל העולם כשיהפוך איום הגרעין האיראני מוחשי יותר. האם הניסוי הגרעיני הראשון של טהרן יביא לסנקציות דומות? באותו אופן, אין לדעת מה צופן העתיד לסוגיה הצפון קוריאנית. יכול להיות שהסנקציות שבהחלטה 1718, למרות חוסר נכונותה של סין לשתף איתן פעולה, יועילו ויהוו את תחילתה של נסיגת צפון קוריאה מתכנית הגרעין.
שנית, אם ייכשל המערב בניסיון לנטרל את צפון קוריאה, קיים חשש שהטכנולוגיות שמפתחות בצפון קוריאה יעשו את דרכן לאויבינו. לכן ישראל חייבת להיות מעורבת, עד כמה שניתן, במהלך החשוב הזה.
הדמיון הצפוי בין המקרה הצפון קוריאני לבין התרחיש האיראני, והסכנה שבהעברת נשקים לפלסטינים ולחיזבאללה, הם סיבה מספיק טובה עבור ישראל כדי לעקוב מקרוב אחרי ההתרחשויות. אולם מלבדם, ישנה גם סיבה נוספת.
על סף מלחמת עולם?
חוסר האיזון שבין יפן לצפון קוריאה, הוא הנקודה המשמעותית ביותר בעימות הנוכחי עם צפון קוריאה. אם אכן תפרוץ מלחמה בין שתי המדינות, אין מנוס מסיוע אמריקאי ואירופאי ליפן. סין כנראה תירתם לעזרת צפון קוריאה, ואין לשער לטובת איזה צד תירתם רוסיה. למצב הזה יש שם: מלחמת עולם.
אולם כידוע, זה לא נגמר שם: מלבד חבית הנפץ בדרום מזרח אסיה, ישנה חבית נפץ נוספת במזרח התיכון. איראן היא מדינה בעלת צבא חזק, אשר גם ללא נשק גרעיני יש לקחת אותו בחשבון. כמובן שאיראן תצטרף לצד הצפון קוריאני בסכסוך.
אך גם שם זה לא נגמר: מדינות אמריקה הלטינית עלולות לקבל סיוע צבאי מצפון קוריאה וממדינות ערב ולתקוף את ארצות הברית. ובאיזה צד יבחרו מדינות ערב הסוניות?
נוכח תרחיש האימים הזה, חובה לתת את המשקל הנכון לאיום הצפון קוריאני. העולם נמצא כעת במצב רגיש ושברירי. טעות אחת, וסופה מי יישורנו.
זיו מאור הוא כתב לענייני ביטחון, צבא ומדיניות חוץ באתר האינטרנט אומדיה .
בעבר, היה הכותב עורך ביטאון החי"ר והצנחנים "מחץ".
בעבר, היה הכותב עורך ביטאון החי"ר והצנחנים "מחץ".
